הקובץ השני בספר משלי , הכולל את הפרקים י-כב , טז , הוא אוסף של אמרות ופתגמים בודדים , שכל אמרה וכל פתגם בו נפרדים מקודמיהם ומהווים יחידה שלמה ועצמאית . הקשר בין האמרות והפתגמים הוא רופף ואקראי ; מכאן שאין בקובץ זה יחידות ארוכות ומורכבות , או נאומים כדוגמת הנאו מים שבקובץ הראשון . ? החומר שבקובץ זה לוקט ממקורות שונים ועבר תהליכי עריכה ממושכים עד לגיבושו הסופי . ראיה לכך שהפ תגמים נאספו מכמה מקורות היא שפתגמים לא מעטים חוזרים יותר מפעם אחת בקובץ בשינויים קלים או בהקשרים שונים : גלעין הפתגם נשאר בעינו וצורפה אליו צלע פותחת או סוגרת שונה . לדוגמה : חזרות אלה מלמדות שהפתגמים היו נפוצים בחוגי המורים החכמים , ואפשר ששימשו , בחלקם לפחות , חומר ללימוד ולשינון בבתי אולפנא לנושאי משרות בכירים , לסופרים וליודעי ספר . ? המושג "פתגם" הולם רק חלק מן האמרות שבקובץ זה . הפתגם מצטיין בקיצורו ובתמציתיותו ובעיקר בלבוש הציורי והחזותי שלובש הרעיון המוצג בו , והוא קרוב בצורתו לפתגם העממי הקדום , המצוטט במקרא בכמה מקומות " ) על כן היתה למשל : הגם שאול בנביאים , " שמואל א י , יב ; "כאשר יאמר משל הלןךמני : מר...
אל הספר