הפרק נחלק לשלוש יחידות עצמאיות , שכל אחת מהן דנה בנושא נפרד ומנוסחת בסגנון שונה . המבנה השולט הוא בתים בני שתי שורות , הבנויים בדרך כלל בתקבולת נפרדת או משלימה . שלוש היחידות הן : א-ז : כותרת ודברי מבוא ; ח-יט : הוראת אב לבן ; כ-לג : נאום החכמה . ? המבוא לפרק נוקב בשמו של מחבר היצירה , שלמה , ומפרט את מטרת היצירה : ללמד הן את הפתי והנער , שעדיין לא רכשו דעת , הן את החכמים , למען יוסיפו דעת . הלימוד נעשה באמצעות השמעת דברי חכמה והקניית כללי התנהגות . למישור הראשון מתייחסים המונח "חכמה " ! ונרדפותיו - "בינה " , " ? ערמה , " ! ' TTT T T " דעת , " "מזמה" ומלים המציינות את דגמי החכמה השונים - "תחבלות , " "משל , " " מליצה , " "ךזיךה . " למישור השני שייכים המושגים "מוסר השכל , " "צדק , " "משפט , " " מישךים , " "לקח ? . " הקטע מסתיים במוטו המגדיר את החכמה : "יךאת הי ראשית דעת " ( ז . ( מוטו זה חוזר בשינוי נוסח בסוף הקובץ הראשון : "תךזלת חכמה יךאת הי" ( ט , י . ( המבחינים בין רובד קדום ומאוחר בהתפתחות ספרות החכמה ( ראה במבוא לפרקים א-ט ) מייחסים את הפסוק לרובד המאוחר , שהרי לכאורה החכמה כאן אינ...
אל הספר