בפסוקים אלה מדגיש קהלת , כי כל רגע מחיי האדם , כל עוד ניתן לו לראות את אור השמש , הוא יקר , ויש לנצלו . אולם אין בדבריו אלה משום הטפה לחיי הוללות , כי אם עצה ליהנות הנאה מלאה מן החיים , כל עוד אפשרי הדבר , שכן '' ינזי הרושף" ( המוות , ( שהם גורלו של כל אדם , ארוכים מימיו הקצרים והחולפים . בדברים אלה יש כבר משום רמז לפסקה הבאה ( יא , ט ואילך , ( המתארת את חדוות ימי הנעורים לעומת אימת ימות הזקנה . לפיכך יש מפרשים , הרואים בשני פסוקים אלה פתיחה לפסקה הבאה . [ מי '' פ ] [ ז ] ומתוק האור וטוב לעינים לךאות את השמש . כשם שהחושך הוא מטאפורה למוות , כן האור הוא מטאפורה לחיים . לראות את אור השמש , פירושו אפוא : לחיות בעולם הזה ( השווה ו , ה : "גם שמש לא ראה ; " ז , יא : "ףתר לראי העומש . ( " בביטויים דומים משתמש גלג מש , הגיבור המסופוטאמי , אשר נדד אל קצווי ארץ בבקשו לשווא חיי נצח ( לוח , X טור , 1 שורות : ( 15-10 " אחר התהלך ונדד על פני המךבר , האניח ראשי ? לב האךמה , וישנתי כל השנים ? מי לתן ןךאו עיני את השמש , ואשבע את האור ! ךחוקה היא חשכת ( המוות , ( כמה אור ימצא עוד ? מתי יוכל המת לךאות א...
אל הספר