לפנינו דו שיח נוסף בין שני האוהבים , וגם פה , כבשיר הקודם , הדוד הוא הפותח בהללו את יפי אהובתו ( טו . ( שני הפסוקים האחרונים ( טז-יז ) הם תשובת הנערה . תחילה היא מהללת את יופיו של הדוד , ואחר היא מתארת את הסביבה , שבה הם מתנים אהבים . * המפרשים חלוקים בשאלת המקום , שבני הזוג מתייחדים בו לפי שיר זה . יש אומרים , שהנאהבים נמצאים בחיק הטבע - בכרם או בעבי היער . לפי פירוש זה , עצי היער ( הארזים והברושים ) משמשים להם כקורת גג , ועשבי השדה - כמיטת דודים ( השווה להלן , ז , יב-יג . ( ויש אומרים , כי לפנינו שיר חתונה , ובני הזוג מתייחדים לראשונה אחר כלולותיהם במעין חופה קדומה , שנבנתה במיוחד לצורך זה מארזים וברושים , והיתה מקושטת בהידור ובשפע במיני ירק שונים . המחזיקים בדעה זו אף מביאים לה אסמכתא מן התלמוד , המספר על מנהג קדום בישראל לטעת ארז בהיוולד בן , וברוש - בהיוולד בת , וכשהללו היו נישאים - כרתו את העצים ובנו מהם חופה ( ראה בבלי , גיטין נז ע"א ? . ( לפי דעה אחרת רומז כאן , , הכתוב לסוכה , הנמצאת בחיק הטבע ומשמשת כמקום מפגש לאוהבים , וזהו המבנה הקרוי בפסוק ד '' חדר המלך . " גם שירי האהבה ה...
אל הספר