יש בספר דניאל מסימני האנונימיות וה ^ סבדונימיות האופייניות לספרות החיצונית . מחבריו , מעבדיו ועורכיו עלומי שם הם , והמידע המובא בספר הוא על דניאל בפרקים א-ו ומפי דניאל בפרקים ז-יב . החטיבה הראשונה של ספר דניאל ( א-ו ) היא מעיקרה אנונימית ולא פסבדונימית , שכן מספר עלום שם מוסר בה מה שאירע לדניאל ולרעיו , אך אינו מייחס להם את מסירת הדברים , ואינו מתעטף באיצטלה של דמות אחרת כלשהי , כמקובל בספרות הפסבדונימית . החטיבה השנייה היא פסבדונימית , שכן החזיונות המובאים בה מיוחסים לדניאל עצמו ( ז , ב , ( ואף נאמרים בגוף ראשון ( ח , א ואילך ; ט , ב ואילך ; י , ב ואילך ; יא , א-ב ועוד . ( הבדל זה בין חטיבת הסיפורים לחטיבת החזיונות קשור הן לתוכנה של כל חטיבה והן לתהליך התגבשותו של הספר . ? בחטיבת הסיפורים מוסר המספר על גיבוריו , המוזכרים תמיד בגוף שלישי . דרך זו טבעית ורווחת , אם כי אינה הכרחית ( בספר טוביה מזוהה המספר עם טוביה עצמו ; בספר יהודית עומד המספר מחוץ לסיפור , בדומה לדניאל א-ו ול '' תפילת נבונאיד . ('' לעומת זאת , בחטיבת החזיונות מופיע דניאל כדובר , המוסר בעצמו את תוכן חזיונותיו . דבר זה רו...
אל הספר