המקרא משופע בתיאורי מלחמות דוד , והם מרוכזים בעיקר בשמואל ב ה ; ח ; י ; יא ; יב ; כא ; כג ובדברי הימים א יא ; יד ; יח - כ . אולם אין מקראות אלה סדורים לפי סדר כרונולוגי היסטורי , אלא לפי עקרונות אידיאיים מגמתיים . יש צורך אפוא לסדר מחרש את מהלך האירועים מנקודת ראות היסטורית ולהעריך את התפתחותם . נראה כי בשלב הראשון כבש דוד את ירושלים היבוסית כנראה בימי מלכותו בחברון ( ראה "עולם התנ " ך , " שמואל ב , עמ' ;( 46 כיבוש זה אפשר יצירת רצף טריטוריאלי בין היישובים הישראליים שבדרום שדרת ההר לבין אלה שבצפונה . לאחר שהומלך על כל ישראל נלחם דוד בפלשתים בשתי מערכות בעמק רפאים והדפם מאזור ההר המרכזי . הצלחה זו אפשרה לו להגדיל את צבאו ולהעתיק את בירתו מחברון לירושלים . בשלב השני של מלחמותיו בפלשתים הדף אותם דוד גם ממבואות ההר ומן השפלה , וכן השתלט על המובלעות הכנעניות שבשליטתם בעמק יזרעאל ובעמק בית שאן . בכך יצר דוד רצף טריטוריאלי בין שבטי הדרום והמרכז ובין השבטים הצפוניים שישבו בגליל ובחלק מעמק יזרעאל . מעתה לא נותר לו אלא להעביר את מלחמתו בפלשתים לשטחם . לפי המסופר במקרא כבש דוד את גת , שמלכה אכי...
אל הספר