עם ישראל מתואר בספר דברי הימים כעם אחד המורכב משבטים , השומרים על חיוניותם במשך כל תקופת המלוכה . מחבר דברי הימים משכתב אמנם רק את תולדות מלכי בית דוד , ואיננו דן בתולדות ממלכת הצפון . אולם שבטי הצפון הם בעיניו חלק בלתי נפרד מ " כל ישראל" - בתקופה שאחרי פילוג הממלכה ולא כל שכן קודם לכן . במבוא האתנוגרפי הגדול לספרו מונה המחבר את כל השבטים כחלק מעם ישראל ( שבט זבולון חסר , אבל חסר זה ודאי איננו מכוון ומגמתי . ( בימי דוד ושלמה כל עם ישראל מאוחד תחת שלטונם , והמחבר מדגיש כאמור את העובדה שה ' בחר בבית דוד למלוך על כל ישראל לנצח . והנה לאחר מות שלמה נתפלגה הממלכה , ועם ישראל נקרע לשני פלגים שהתקיימו זה לצד זה למעלה ממאתיים שנה . לפי השקפתו של מחבר ספר מלכים נבע הפילוג כאמור מחטאי שלמה , והוא נדחה לימי רחבעם מפני שלשלמה עמדה זכות אבות . למחבר דברי הימים הפילוג הוא אירוע מביך והוא מתקשה להסבירו . הוא דוחה את השקפתו של מחבר ספר מלכים , שכן זו לא תאמה את השקפותיו התיאולוגיות וההיסטוריוגרפיות : שלמה נבחר לבנות את המקדש ועל כן ברור שלא חטא מעולם , ואילו דחיית הגמול מפאת זכות אבות סותרת את השקפתו ...
אל הספר