לשונו של ספר דברי הימים היא עברית מקראית מאוחרת . רובד לשוני זה , שהוא רובד ביניים בין העברית המקראית הקדומה לבין לשון חכמים , מתאפיין בעיקר בהשפעה של הארמית עליו ; השפעה זו באה לידי ביטוי הן בשימוש במילים ארמיות שאולות והן במציאותן של צורות ארמיות רבות . יש בספר דברי הימים מילים , ביטויים וצירופי לשון הנזכרים רק בספרים המאוחרים במקרא ובהם : אגרת , בוץ ( במקום : שש , ( בא אצל ( במקום : בא אל , ( בזה ( במקום : שלל , ( בירה , ברורים , אדרכנים , זן ( במקום : מין , ( התיחש , חדוה ( מילה ארמית , במקום : שמחה , ( טוב על , השורש כעס בבניין קל , כתב ( במקום . ספר , מכתב , ( נךן , נכסים ( במקום : רכוש או הון , ( נשא ( אשה ) ל ... ( במקום : לקח אשה , ( נתינים , עמי ארצות , עצר כח , משורר ועוד . כמו כן יש בספר לא מעט מילים שאינן נזכרות כלל בספרי המקרא האחרים , כמו למשל : ביתיות ( דברי הימים ב יז , יב , כז , ד , ( גופה ( דברי הימים א י , יב- במקום : גויה , בשמואל א לא , יב , ( ארגון ( צורה מאוחרת של ארגמן , דברי הימים ב ב , ו , ( מדרש ( שם יג , כב ; כד , כז , ( מחליים ( שם כד , כה , ( מכרבל ( דב...
אל הספר