תופעה מיוחדת בספר ירמיה היא חזרת הכתובים כלשונם . ואלה הם : א , יח-יט ח טו , כ ; ו , יג-טו = ח , י-יב ; ו , כב-כד = נ , מא-מג ; ז , לא-לג = יט , ה-ו ( ז , יא ;( י , יב-טז = נא , טו-יט ; טו , יג-יד = יז , ג-ד ; טז , יד-טו - כג , ז-ח ; יז , כה = כב , ד ; יט , ח = מט , יז ; כא , יג-יד = נ , לא-לב ; כג , ה-ו = לג , טו-טז ; כג , יט-כ = ל , כג-כד ; ל , י-יא = מו , כז-כח ; מט , יט-כא = נ , מד-מו . ועדיין לא מנינו בכך אלא חלק מן הכתובים הכפולים בספר , שיש בו עוד כ 25 פסוקים וחלקי פסוקים החוזרים יותר מפעם אחת . קשה למצוא הסבר אחד לתופעה זו . חלק מן החזרות נובע ככל הנראה מסגנונו המיוחד של ירמיהו , הנוטה לחזור על ביטויים חביבים עליו ; חזרות אחרות נובעות מדרך עריכת הספר . פעמים נובעות החזרות מן ההתפתחות , שחלה בנוסח העברי של הספר , שכן חלק מהן אינו מצוי בתרגום השבעים ( לעניין הנוסח העברי ונוסח תרגום השבעים ראה להלן . ( [ יה"פ ]
אל הספר