חזרתי לצרפת , ובשלב זה של כתיבת סיפורי , בראשיתו של ערב יפהפה , נכנס לחדרי אחד מידידי והפטיר לעברי : " הורגים את היהודים שלך בירושלים " ! זינקתי מתוך קסת הדיו שלי . הוא הושיט לי עיתון . " הורגים אותם ! ואף חודשים אחדים לפני המועד המתוכנן " ! שלחתי את קולמוסי לעזאזל . נטלתי כובע , לקחתי רכבת , ולבסוף עליתי על ספינה . יצאתי שוב לעבר הארץ המובטחת . הייתכן שלאנגליה אין אוזניים ? אפילו ילד קטן , לו רק טרח , היה מצליח להעריך אל נכון את הקדחת שאחזה בארץ כנען בתקופה האחרונה . הלא באפריל השנה , בירושלים , בסופה של ארוחה , בעודי שרוע על דיוואן בין ראע'ב ביי אל-נשאשיבי – ערבי , ראש העיר הקדושה , מנהיג התנועה – ובין מושלה האנגלי של אותה עיר קדושה , עת שקלנו שלושתנו , בערבו של חג נבי מוסא המוסלמי ( חגו של הנביא משה , שהרי המוסלמים אימצו לעצמם את משה , ( את הסיכויים לשקט ובעיקר את הסיכויים לאישקט . ראע'ב ביי אל-נשאשיבי אינו נוהג להסתיר את מחשבותיו . בהזדמנות הראשונה שתיקרה בדרכו יגרש את היהודים . ראע'ב ביי הטיח זאת בלי כחל וסרק בנציגו המכובד של הוד מלכותו מלך בריטניה . והאם להוד מלכותו היו אך ורק מא...
אל הספר