צהריים . מרכז לונדון . שני גברים מחפשים מסעדה כשרה . " אתה מתעקש " ? שאל האחד . " צריך לנצל את ההזדמנות שהבוקר אנחנו לא רעבים " , עניתי . הייתי אחד משני הגברים הללו . השני היה בן לוויתי החדש . מצאתי אותו באותו בוקר , ברחוב גרייט ראסל , 77 במשרד הראשי של הארגון הציוני . הצמידו לי דווקא אותו כי ביקשתי דובר יידיש . " אולי אפשר לאכול ב'ליון " , ' אמר , ( היה זה בית אוכל עממי בסגנון פריזאי . ( " האוכל שם לא כשר , אך למרות זאת זהו מקום יהודי " . " היום נשתדל להיות ילדיו המסורים של אדוני אלוהיך ונאכל כשר " . מצאנו בסטרנד מסעדה כשרה . אנשים נדחקו פנימה . כמה מהלקוחות חבשו כובעים , אחרים , ללא כובע , כמו נוצרים פשוטים . התיישבנו . אתם ודאי מכירים את המקומות האלה , הם מזדקרים לעיניכם בשלטיהם הכתובים אותיות עבריות . בעולם כולו הם הם ההוכחה למסירותו של העם היהודי לחוקיו : " לא תאכל כל תועבה . זאת הבהמה אשר תאכלו : שור , שה כשבים [ כבשים ] ושה עזים . איל וצבי , ויחמור ואקו ודישן , ותאו וזמר . וכל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות , מעלת גרה בבהמה , אתה תאכלו . אך את זה לא תאכלו , ממעלי הגרה וממפר...
אל הספר