ראובן גפני מאז נוסדה שכונת מאה שערים בירושלים לפני כמאה ושלושים שנה , היא הוקפה בשכונות-בנות וחצרות זעירות , הנסמכות על שמה המפורסם . כיום קשה לדעת מהם גבולותיה המדויקים של כל שכונה , המייצגת לעתים קבוצת אוכלוסייה מקורית השונה בתולדותיה ממאה שערים . אחידותה של החברה החרדית המתגוררת בשכונות אלו , וזיקתה אל מאה שערים עצמה , הפכו את האזור למכלול אתיר כמעט מבחינה תרבותית וגיאוגרפית . אין תימה על כן שרוב השכונות הקטנות באזור 'מאה שערים רבתי / כמעט שאינן נקראות עוד בשמן כיום , והן מוכרות כחלק בלתי נפרד ממאה שערים . ניתן להתחקות אחר השכונות השונות כיום בעזרת בתי הכנסת , הממשיכים עדיין למלא את תפקידם . נשמרו בהם מאפיינים , המשמרים גם לאחר שנים רבות את דמותן המקורית של השכונות . כך למשל , נוסח התפילה מרמז על קבוצת האוכלוסייה שהתגוררה בשכונה בראשית דרכה . בה במידה , בחינת לוחות ההקדשה והזיכרון על קירות בית הכנסת , מלמדת על הדמויות הבולטות שפעלו בשכונות , והנסיבות שהביאו להקמתן . לא נוכל להתייחס לכל בתי הכנסת , המונים למעלה ממאה , ונתמקד באלו המיטיבים לייצג את השכונות השונות , על אוכלוסייתן לא רק...
אל הספר