אחד המקומות החשובים במאה שערים הוא המקווה , או בית המרחץ . אתר זה , המוצנע מאחורי בתי המדרש , מייצג יותר מכל את יחודה של השכונה , את תפיסתה הדתית המחמירה והבדלנית , ואפילו את כוח התארגנותה ויכולתה הכלכלית . המקווה נבנה כבר בשנת תרל"ה , 1875 / והיה המבנה הציבורי הגדול הראשון בשכונה . טהרת המשפחה תפסה מאז ומתמיד מקום מרכזי בחיי היהודים , קל וחומר במאה שערים . המקווה נוהל בידי תלמיד חכם שהשגיח על כשרותו ונשות השכונה צוו להשתמש רק במקווה זה , ולא לפנות למקוואות אחרים שהיה ספק באשר לכשרותם . מקץ עשרים שנה , בתרנ"ד 894 / ו , הושלמה הקמת מקווה חדש , שהוקם על מקום המקווה הישן . בשנות העשרים פעלו בשכונה מקוואות נפרדים לנשים ולגברים . למרות שהוחזקו מקופת השכונה ועברו שיפוצים , הם לא עמדו באמות המידה הראויות . השל טונות הבריטיים הצביעו על מצבם הירוד והורו על תיקונם . משהתמהמה התיקון והמקוואות המשיכו לאיים על בריאות התושבים , החליטו השלטונות לפי המלצת משרד הבריאות לסגור אותם . צו הסגירה היה קשה מנשוא לתושבי השכונה , שראו בבתי המרחץ מוסד חשוב לרווחת התושבים וחלק מאושיות היהדות . ועד המושבה ערך שיפ...
אל הספר