דוד עמית אמות המים לירושלים נבנו במספר שלבים , עד שבסוף תקופת בית שני הגיעה המערכת למלוא היקפה ולשיא שכלולה . היא כללה ארבע אמות ; אמת ואדי ביאר ( נחל הפירים ) ואמת מעיינות ערוב , הזרימו מים לבריכות שלמה , שהיוו את לב המערכת , וכן האמה העליונה והאמה התחתונה , שהזרימו את מי הבריכות לירושלים . לאלו יש להוסיף את אמת הרודיון , שבה נדון בהמשך . ארבע האמות המשיכו לשמש גם בתקופות מאוחרות , תוך שיפוצים ותוספות . דוגמא מובהקת לכך היא אמת ואדי ביאר , ששופצה והוחזרה לשימוש בידי הבריטים בראשית תקופת המנדט . השיפוצים הרבים מקשים על תיארוך ראשיתן של האמות , מה גם שהמקורות ההיסטוריים העוסקים בכך הם מעטים יחסית ואינם חד משמעיים . הנתון ההיסטורי כרונולוגי הברור ביותר המצוי בידינו הוא תאור בניית האמה בידי פונטיוס פילטוס בכספי המקדש - צעד שגרם למהומות בירושלים , אך אין ודאות לאיזו אמה מכוונים הדברים , שכן במלחמת היהודים צוין כי האמה היא במרחק של 400 ריס ( סטריות , ( בקדמוניות 200 - ריס , בעוד שאבסביוס , המצטט את יוסף בן מתתיהו , מדבר על 300 ריס . מכאן יובן מדוע הציעו החוקרים הצעות שונות ומשונות לתיארוך ...
אל הספר