צלמיות כינוריות ופולחן בגילת הכלקוליתית

דוד אלון ותומס א . לוי שאלות הדת וחיי הרוח הן מן הקשות ביותר במחקר הארכיאולוגי , שכן הן אינן ניתנות למדידה . גם הממצא החומרי הרלוונטי , כגון ; מקדשים , קברים וחפצי אמנות , אינו חד משמעי ופתוח לפרושים שונים . התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל התברכה בממצאים עשירים שניתן לייחסם לפולחן . החפירות בתלילאת ע'סול , בעין גדי , באתרי באר שבע ובנחל גרר , בגילת ובכיסופים העלו ממצאים פולחניים רבים וסייעו ביצירת תמונה כוללת ומקיפה של הדת הכלקוליתית . נראה שלא היתה תפיסה דתית כוללת לכל האתרים , ולכל אזור ולכל אתר מרכזי היה פולחן בעל צביון מקומי . תמשיחי הפרסקאות של תלילאת ע'סול , צלמיות השנהב של באר שבע , הבזיכים מגרר , הסרקופגים מכיסופים , צלמיות האבן דמויות הכינור ופסלי החרס הגדולים מגילת , כולם מעידים על צביון והווי יחודי מקומיים או אזוריים של הפולחן . האתר בגילת בולט בריבוי הממצאים הפולחניים ; נתגלו בו מצבות , במות , מזבחות , אגן פולחני ואסמים , רחבות וחצרות ששימשו את קהל המאמינים וכן קנקנים ובקבוקים מיוחדים מחרס . מכל האתרים הכלקוליתיים , רק בגילת נמצאה כמות כה גדולה של מקטרים ו"לוחות גוף" וכן צלמיו...  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל