שנינו ל במחלת לונדון היה בו נתנה אנגינה חלק הגענו הצהרת בלפור ופשוט ממארת , אמי כל כך ואני , ולכן . . , ביום כבר אני לא אומר 3 יכולנו סיפרתי בנובמבר "הגענו להפליג כי 1917 בעברנו ללונדון באניה , בדיוק בנורמניה , " שהיינו אר למחרת העניו צריכים נדבקנו היום לא לעבור בה מג : רגן שבנורווגיה לניו קאסל שבאנגליה . לרוע המזל , המברק שבו הודיעה אמי לאבי על עיכוב זה לא הגיע לתעודתו למועד הנכון . ערב היום בו חשב שנגיע בילה אבי בביתם של וירה איסאייבנה וחיים יבזרוביץ' וייצמן . לשם טילפנו אליו להודיע שאנייתנו טובעה על ידי צוללת גרמנית והנוסעים ירדו לסירות שחלקן , לפחות , מנסות להגיע לחוף גרמניה . רק בשובי הביתה מצא את מברקה של אמי המודיע שלא נפליג כלל באותה אניה . פעמים רבות ניסיתי להוציא מפיו אחר כך מה עבר עליו בשעות הללו של אי ודאות , אך לשווא . זה היה אחד הנושאים שעליהם לא חפץ לדבר . עלי עברה המחלה הנורווגית בלי סיבוכים , אך לא כן אמי : המחלה פגעה בלבה בצורה חמורה , עד כדי כך שרופא מקומי הזהירה שעליה לחיות חיים שקטים ללא מאמצים וללא זעזועים ואז , אמר , תוכל לחיות שלוש שנים . חייה לא היו שקטים אלא מ...
אל הספר