חודש אפריל 1967 בא על העולם הערבי באווירת איחוד : קיימת מפקדה ערבית מאוחדת , נערכות ועידות פסגה , ארגון אש"ף מתפקד זה שלוש שנים כארגון חדש עם אג'נדה של טרור . הערבים מסכמים בצער את כישלון הפרויקט הבין-ערבי להטיית מקורות הירדן . ישראל - פניה לצפון , לאחר כמה שנות ביטחון שוטף מוצלח בגזרת סוריה , סיכול תכנית הטיית מי הירדן ופעילות מבצעית שוטפת של ארטילריה וחיל האוויר של צה"ל ברמת הגולן . הערכת המצב המודיעינית אינה צופה מלחמה בשנה הקרובה : מצרים משקמת את כוחה הצבאי לאחר ה"בוץ" בתימן . ירדן מקיימת קשרים חשאיים עם ישראל , אך בה בעת היא בקשר הדוק עם מצרים , סוריה ועיראק . הכניסה המפתיעה של כוח מצרי לסיני ב15- במאי העמידה את ישראל בפני הצורך למצוא תשובה למצב החדש . ייתכן שאפשר היה לפתור את המשבר באופן מדיני , אך בפועל התרחשה הסלמה מהירה : עבד אל-נאצר הורה למשקיפי האו"ם בעזה ובשארם א-שיח' לפנות את עמדותיהם מהשטח ) המשקיפים שהו במקום מכוח הסכם בין-לאומי משנת 1957 שנחתם בסיום הנסיגה מסיני לאחר מבצע קדש . ) במסגרת הברית בין שתי המדינות שיגרה מצרים שני גדודי קומנדו לירדן , ומפקד מצרי נהיה למפקד הצע...
אל הספר