" ספרות התחייה - '' כך נהוג לכנות , כידוע , את הספרות העברית שנוצרה באירופה , בעיקר במזרח אירופה , בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים אחרי ספרות ההשכלה . היא מתחילה בשנות התשעים ( יש אומרים : בשנות השמונים ) של המאה התשע עשרה וממשיכה - לא ברור עד מתי היא ממשיכה , אבל לא זה חשוב כרגע , אלא שאלה אחרת לגמרי : המלה "תחייה" היא הרי תרגומה של המלה הכלל אירופית "רנסאנס , " מלה צרפתית , אמנם , אבל מובנה ההיסטורי מוביל אותנו ישירות אל ערש הרנסאנס , איטליה במאות ה 14 עד ה . 16 אז מה קורה עם הספרות העברית החדשה ? קודם כול אנחנו מייצרים ספרות השכלה בגרמניה , בגרמניה של סוף המאה ה 18 ותחילת ה , 19 שנשטפת כולה בגל אחר גל של רומנטיקה סוחפת , אנחנו עושים משהו שקוראים לו "השכלה , " משהו צרפתי אנגלי הולנדי שכזה , בן המאה ה 17 , 18 ואנחנו עושים , כנראה , עוד ועוד השכלה גם בליטא ובאוקראינה באמצע המאה התשע עשרה ולקראת סופה , כאשר בסביבתנו הרוסית חוגג הריאליזם . והנה , בסוף המאה התשע עשרה נוצר אצלנו משהו שדומה לרנסאנס האיטלקי . הסתכלו בסיפורים של פייארברג ושל ברדיצ'בסקי ובשירים של ביאליק - הם לא ...
אל הספר