משפחת הפגיונאיים Scoliidae משפחה של צרעות שגודלן ( בישראל ) נע בין 5 ו40- מ"מ . אפשר לזהות אותן לפי חריץ הרוחב העמוק בין הגחונית הראשונה והשנייה של הבטן , ולפי הרווח הגדול בין הירכיים האמצעיות . הרגליים עשירות בזיפים העוזרים בזמן החפירה . החלק המרוחק ( הדיסטלי ) של הכנפיים חסר עורקים . בקצה הבטן של הזכר בולטים 3 קוצים קטנים שצורתם כצורת קצה קלשון . הפגיונאיים נפוצים בעיקר בארצות החמות . בארץ ידועים כ 30 מינים . הם בולטים באביב כשהם מבקרים פרחים של צמחים שונים , לשם מציצת צוף . רואים אותם לעתים קרובות מעופפים קרוב לפני הקרקע . הנקבה חודרת לקרקע לחפש דרן של זבליתיים כמזון לזחל שלה . כשהיא מוצאת את הדרן היא עוקצת ומשתקת אותו ואחר כך מטילה עליו ביצה , לרוב מבלי להזיז את הדרן ממקומו . הזחל הבוקע ניזון מן הדרן שצריך להספיק להתפתחותו . לכן פגיונאי גדול צד ךךן גדול . צרעה קטנה יכולה להסתפק בדרן קטן . בגמר גידולו טווה הזחל לעצמו פקעת שהוא מתגלם בה . לרוב מקימים הפניונאיים בארץ דור אחד בשנה . הזכרים מניחים לפני הנקבות ומעופפים קרוב לפני הקרקע , בהכותם להנחת הנקבות .
אל הספר