בכתבי מיסטיקה יהודיים , נוצריים ומוסלמיים ההתאחדות עם אלוהים או הכיסופים להתאחדות עמו מתוארים כחוויה ארוטית , דומה לאהבה עזה כין גבר לאישה בשר ודם . תיאורים מפורטים ומוחשיים במידה זו או אחרת של הנאהבת ושל רגשות האהבה שהיא מעוררת משמשים מטפורה רבת עוצמה להתענגות ולתחושת הגאולה שחוויית ההתעלות המיסטית מעניקה . תיאורי אהבה בשר ודם הופכים אפוא לעתים בהקשר המיסטי לתיאורי אהבה לאלוהים , כך שאת הטקסט ניתן להבין ולחוות בשני המישורים גם יחד . מטפורה זאת , שמניחה ניגודי מינים בין המיסטיקן לאלוהים , יצרה דימויים נקביים של המיסטיקן או של האלוהות . במסורת המיסטית היהודית השכינה היא הדוגמה הבולטת ביותר לעיצוב פני אלוהים בדמות אישה , והנשיקה - ביטוי אנושי לאהבה לא רק בין גבר לאישה - היא הדימוי הרווח ביותר לתיאור חוויה מיסטית ארוטית ' . לדימוי ארוטי מתון זה יש המשך בשירה העברית שכתבו גברים . ב'זוהר' של ביאליק , למשל , חוויית המשחק עם הצפרירים מגיעה לשיאה כשהילד חש את עצמו מנושק ב'ךבאות נשיקות / קל רפא קךנים / , מתקות מהביל / וגדולות 3 2 מנשוא . ' בשירו של גלבוע 'בקצו למראשיתו' שמי הצהריים המוארים נושק...
אל הספר