ייסודה של הרפובליקה האסלאמית במארס 1979 היה נקודת מפנה חשובה גם בתולדות האמנות הפוליטית באיראן . מעתה ואילך , ובעיקר לאחר המונופוליזציה הברוטלית של השלטון בידי אנשי ח'ומייני בשנים , 1982-1981 תפסה המדינה הריכוזית את השליטה על מנגנוני החברות הפוליטי והכפיפה אותם לחלוטין לצרכיה . האמנות הפוליטית הנושאת את חותמת הרפובליקה האסלאמית היא סיפור מרתק בפני עצמו . למרות העובדה שאמנות זו נוצרה תחת פיקוחו הצמוד של "משטר אסלאמי" ריכוזי ואוטוקרטי , היא ינקה ממקורות תרבותיים מגוונים לא פחות מן הכרזות המוקדמות של המהפכה שנידונו לעיל . סדרה של כרזות המציגות את מנהיגי המהפכה , וביניהם את ח'ומייני , בסגנון "אמנות הפופ" של אנדי וורהול ( המסמלת יותר מכל את תרבות השפע והצריכה האמריקנית , ( היא דוגמה מובהקת לכך ( ראו כרזה . ( 11 סדרה זו היא אישור נוסף לטענה , שהסמלים הפוליטיים המבטאים את הרעיונות ואת העקרונות של הסדר החדש מתבססים על מגוון עשיר של מקורות , ושאי אפשר לתחום אותם בקטגוריה הקשוחה והמצמצמת של "פונדמנטליזם אסלאמי . " באילו אופנים ביטאו הכרזות הפוליטיות שנוצרו תחת משטר הרפובליקה האסלאמית התפתחות לעו...
אל הספר