מסקנות

לסיפור העאשורא היה תפקיד מכריע בטיפוח תרבות ההקרבה העצמית ברפובליקה האסלאמית של איראן . תרבות זו הונחלה באינטנסיביות בדרכים שונות , בתקשורת ובספרות , בקולנוע ובאמנות הגרפית . תרבות מוות זו היתה תוספת חדשה בתולדות איראן והשיעה האיראנית . כפי שראינו , במשך שנים רבות חתרו המנהיגים הפוליטיים והרוחניים של השיעה , ומאז המאה ה 16 גם מנהיגיה של איראן השיעית , לטפח באוכלוסייה סתגלנות ופשרנות אל מול רשויות המדינה , בין הסוניות ובין השיעיות . תודעה זו הושגה , בין השאר , על ידי טיהור המסורות השיעיות ממשמעויותיהן הפוליטיות האקטיביסטיות והפרייתן במשמעויות המעודדות השלמה עם הסטטוס קוו . השינוי בתפיסה זו התחיל , פחות או יותר , במחצית השנייה של המאה ה , 20 כשאותן המסורות עוצבו מחדש כדי ליצור תרבות לאומית של התנגדות ושל שחרור פוליטי ולאומי . מהפכת 1979 סימנה את נקודת השיא של שלב זה . . 38 אטלאעת , . 39 . 15 . 6 . 1985 דר מ 3 ת > -3 גימעה . 1989 [ 1367 ] כרך . 40 . 70 , 30 . 10 . 1981 , 4 ךר מפתב-י גימעה . 1986 [ 1364 ] כרך . 41 . 386 , 14 . 11 . 1980 , 2 כפי שנראה בפרק הבא , גם אמנות משוכללת ומורכבת ש...  אל הספר