מבוא

" אין שם ערך לחיי אדם , " כך פסק מנשה אמיר , הפרשן לענייני איראן של קול ישראל , בדברו על בני העם האיראני , כשברקע ריצדו תמונות הזוועה שהראה יעקב אחימאיר , מנחה התוכנית "שבע וחצי" בערוץ , 1 מרעידת האדמה שאירעה בעיר באם בשלהי דצמבר . 2003 העובדה ש"בתצלומים הללו [ דווקא ] ראו אמהות מקוננות על ילדיהן שנקברו מתחת להריסות , וראו את צוותי ההצלה מרססים גוויות כדי למנוע מגיפות , ואת הרופאים בבתי החולים המאולתרים מנסים להציל חיים באמצעים הדלים שבידיהם" ( ציפר - ( 2004 עובדה זו לא גרמה אף לא לאחד באולפן להטיל ספק בטיעוני המומחה או לפחות להרים גבה . אדרבה , טיעוניו ביחס לחוסר האנושיות הטבועה באיראנים התקבלו כמובנים מאליהם , כעובדת טבע שאין לערער עליה , אף על פי שברקע ריצדו תמונות שהפריכו אותם לחלוטין . מטרתו של ספר זה כפולה : ראשית , להתחקות באופן ביקורתי אחר הגנאלוגיה של הדיון הישראלי באיראן מאז מהפכת , 1979 ואגב כך לאתר את גורמי העומק לעיוורון הישראלי כלפיה , כפי שנחשפו לדוגמה בריאיון עם אמיר ; שנית , להציע פרשנות היסטורית אלטרנטיבית של איראן לפרשנויות הרווחות במזרחנות ובתקשורת הישראליות מאז המה...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד