מקום ראוי להתחיל בו את הדרך לתיאורה הנכון של הסליחה הוא המשפט שכתבתי אגב אורחא לפני שתי פסקאות : כאשר מבקש הפוגע סליחה הוא כמה לאמירה שתבהיר שבקשתו נענתה . לשפה העברית יש כאן יתרון חשוב על פני האנגלית . הביטוי המקובל לבקשת סליחה באנגלית הוא . sorry אפשר כמובן לומר גם באנגלית "סלח לי . " וכשטס מבקשת סליחה מאנג'ל היא אומרת לו : . "forgive me" אבל הדרך השגורה להביע חרטה , לבקש את סליחתו של הנפגע , לבטא את הכמיהה להיענותו , היא לומר , sorry כלומר אני מצטער . זה נכון גם כאשר העוול שביצע הפוגע כבד במיוחד . במילה זו השתמשה בראיוני בשיחתה המדומיינת עם ססיליה ועם רובי , שביניהם הפרידה אחרי שהעלילה על רובי שאנס את בת דודתה . גופמן , הסוציולוג העוסק בניתוח שיח של התנצלות , כותב : "בין אם רומס אדם את המשפט , בין אם את הזמן , הכלב או הגוף של הזולת , הוא מובן ברור להחלטה שלי לסלוח לזולת . האנליזה שלי תראה שההחלטה הזאת היא בעלת חשיבות ומשמעות . אצל נוביץ אין להחלטה הזאת מובן , משום שהמליחה איננה תלויה בי . מצטמצם לאמירה של וריאציה כלשהי של 'אני מצטער . ' המגוון של דרגת הייסורים המבוטאים על ידי המתנצל...
אל הספר