החוק שהוכרז כמהפכה חוקתית מבטא נסיגה מגישה דמוקרטית , אוניברסלית , שבאה לידי ביטוי בהכרזת הטצמאות ובקווי היסוד של הממשלה הראשונה . בשנתה החמישים , יש בישראל אפליה מובנית מטעמי מוצא , דת ומין ואין לה חוק טל , שיהיה קוד משפטי ומוסרי אשר יבטיח חירות וחיים של כבוד לכל אדם . שולמית אלוני חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו התקבל בתום כהונת הכנסת ה , 12 במארס , 1992 בלי תרועות שמחה , לא ברוב מוחץ ולא לאחר דיון ציבורי מקיף , אלא בקול דממה , ברוב של 32 מול 21 קולות . לקבלתו אף קדמו דיונים קשים ומייגעים בוועדת החוקה , חוק ומשפט , שכללו ויתורים מצד היוז מים , דחיות בהליך החקיקה והוצאת סעיפים מהותיים הנוגעים לתחום זכויות האדם . על אף קשיים אלה , כאשר החוק חוקק הוא הוכרז כ"מהפכה חוקתית" - בראש ובראשונה על ידי נשיא בית המשפט העליון , אהרן ברק , וכן על ידי רבים אחרים , שטענו כי החוק מבטיח את חירויות האדם וזכויותיו , כיאה וכנכון למרינה דמוקרטית . אלא שלמעשה מבטא חוק זה נסיגה מגישה דמוקרטית ואוניברסלית , כפי שבאה לידי ביטוי בהכרזת העצמאות ובקווי היסוד של הממשלה הנבחרת הראשונה . יתר על כן , החוק משקף גישה א...
אל הספר