בנבואה השישית , כמו בנבואה הרביעית ( ב , יז-ג , ו ) עולה מחדש שאלת הגמול האלהי . שם טען הנביא שדבריהם בנושא זה מוגיעים אותו , וכאן , בניסוח קרוב לכך , הוא אומר : " חזקו עלי דבריכם , " כלומר דברים קשים דיברו עליו ; והוא מצטט את דבריהם : "שוא עבד אלהים ומה בצע כי שמתו משמךתו וכי הלכנו קדךנית מפני ה ' צבאות" ( ג , יד . ( וכל כך למה ? משום ש"גם נבנו עשי רשעה גם בחנו אלהים וימלטו " ( פסוק טו . ( בפסוק יד בא , אפוא , הצד האחד של תלונת הצדיקים : למרות ששמרו את משמרת ה' - רע להם ; ובהמשך בא הצד האחר של תלונתם : ובה בעת הם "מאשךים זדים , " כלומר רואים באושרם של הרשעים ועיניהם כלות . וכמו בנבואה הרביעית אף כאן מבטיח האל שהדברים יתוקנו "ליום א ^ ר אני עשה " ( פסוק יז , ( ואז יתברר מחדש ההבדל בין צדיק לרשע שהגמול בצדק יסודו ; הרשעים יכלו באש והצדיקים ייהנו מ"שמש צךקה ומךפא בכנפיה " ( פסוק כ . ( גם כאן צירף מלאכי את פתרון בעיית הגמול לעניין יום ה . ' [ יג ] חזקו עלי דבריכם . מחשבותיהם בעניין דרכי האל מוגדרות על ידו כדברים חזקים , כלומר כתלונה תקיפה . והשווה דברי הימים א כא , ד . "וךבר המלך חזק על ...
אל הספר