גולת הכותרת של נבואה זו היא תיאור הפולחן בירושלים בידי העולים לרגל אליה מכל אומות העולם . את תפארת עבודת הקודש מדגים הנביא בסוסים המביאים את העולים , והסירים שבהם מבשלים את הבשר לשם זבח השלמים ( פסוק כ . ( לשם כך ישמשו כל הסירים בירושלים , ולא יהיה עוד בסוחרים ( פסוק כא . ( במידה מסוימת יש בתמונה זו משום המשך לתמונה המצטיירת בפסוק וחי את מקומה של המגפה בסוס וכל בהמה תופסת כעת קדושת הסוסים . [ כ ] יהיה על מצלות הסוס קדש לה . ' " מצלות " הן , כנראה , פעמונים ( כך מפרש הראב '' ע , ( אף שלפי תרגום השבעים והוולגטה מדובר ב " יצול , " הוא המוט שבקצה העגלה ; ובמשנה כלים כא , ב : המוט שמתחת למחרשה ( ולפי תרגום יונתן הכוונה כאן לשמיכה ששמים על גב הסוס על פי "מחצלת " בלשון חז"ל . ( לדעת פרשנים רבים פעמונים אלה הם נושא המשפט , כלומר : אותם פעמונים יהיו קודש ( כך מפרש הראב '' ע . ( אך אם כך הוא הדבר , קשה להבין מדוע כתוב "על מצלות הסוס . " לפיכך הציעו רבים מבין הפרשנים החדשים לתקן זאת ל"כל מצלות הסוס" ( חילופי כ"ף בעי " ן . ( לכך מסייעת ההקבלה לפסוק כא . "ןהןה הסירות . " למרות זאת אין לתיקון הצדק...
אל הספר