נבואה זו עומדת בסימנו של מהפך ביחסים שבין העם לאלוהיו : חידוש הברית בין שארית העם לאלהיו שבסיומה עומד בניגוד לפתיחתה , שהיא תוכחה קשה למנהיג . מהפך זה באה לידי ביטוי גם בהתחלפות "רעי" ו " גבר עמיתי " שבפיחה ב " עמי " שבסיום ומעיד על כך שמערכת היחסים המחודשת בין האל לשארית העם שבסיום היא התחליף למעמדו של המלך בפתיחה . לא מלךמשיח מובטח בנבואה זו , כי אם ברית מחודשת עם האל , שתיכרת עם כל שארית העם . גישה זו , שהיא היפוכה הגמור של הציפיה המשיחית שב ט , ט-י ; יב , י , מתעלמת מן הברית שכרת ה ' עם דוד ובית דוד ומהכחדת הגויים בידי ה , ' שהן הנושא המרכזי ב ט , א - יב , יד , ומציבה את התקווה לישועה באחרית הימים , שכמוה כמעמד הר סיני . מצד שני עולה גישה זו בקנה אחד עם האכזבה מן המלכות שבאה לידי ביטוי ב"משל הרועה " שב יא , ד-יז . בולט כאן הניגוד שבין העם המלוכד , הדובר פה אחד " ) הוא יקרא בשמי , " פסוק ט , ( ובין התפזרות הצאן בעקבות המתת הרועה " ) ותפוצי ( הצאן , " פסוק ז ;( המפשר בין הניגודים הוא כינוס שארית העם בתוך כור ההיתוך ( פסוק ט : ( מבחן הצריפה באש אינו רק פורענות , אלא ממלא תפקיד חיובי ,...
אל הספר