נבואה זו פותחת בנושא רווח ביותר בנבואה הקלאסית ( ישעיה ב , כ-כב ; יז , ז-ח , ועוד : ( ביטול עבודת האלילים , "שמות העצבים " ( פסוק ב , ( "ביום ההוא . " נושא זה קרוב יותר לנבואת הפורענות ( כגון בפסוקים ז -ט בפרקנו ) מאשר לחזון הישועה שב יב , א - יג , א ; מכאן מסתבר שאין זה המשך של הנבואה הקודמת , אלא נבואה חדשה , העומדת בפני עצמה ? . בביטול עבודת האלילים כורך הנביא גם את "הנביאים ואת רוח הטמאה" ( פסוק ב , ( כלומר , למרבה הפרדוקס , את חיסול מוסד הנבואה : ביום ההוא יבוש הנביא בנבואתו , יתכחש להיותו נביא ויוותר על הלבוש האופייני לו " , אדרת שער , " ואף יצהיר שהמלאכה שאותה הוא מעדיף היא עבודת האדמה . אפילו אביו ואמו אמורים להרגו אם בכל זאת ישא את דברו ויינבא , ואם יבחין מאן דהוא בפצעים שבחזהו , יתכחש הנביא למקורם היחס אותם למכות שהיכוהו חבריו . ? מסתבר שלא רק "אדרת השער " שבתיאור זה קשורה בסיפורי אליהו ואלישע , אלא גם פרטים רבים אחרים : כאשר בא אליהו להועיד את אלישע לנבואה היה אלישע חורש את אדמתו , ובטרם יצטרף אל התשבי נפרד מאביו ואמו ( מלכים א יט , יט - כ ;( מוטיב התנהגותו האקסטאטית המטורפת...
אל הספר