זוהי כאמור נבואה קצרה שנאמרה בלשון פיוטית נשגבת , הנבדלת מהמשך הפרק , שרובו פרוזה והוא פותח בנוסחה : "כה אמר ה ' אלהי" ( פסוק ד . ( הנבואה פותחת בקריאה ללבנון כסמל לגדולה ולמלכות , ולפיכך היא מתקשרת לסיום הפרק הקודם המתאר את התמוטטות המעצמות אשור ומצרים . המשך הנבואה נסב על הרועים ומכוון אף הוא לכאורה אל אותם שליטים הנזכרים ב י , ג , שדימוןם הוא ל"כפירים " שב " גאון היךךן " ( פסוק ג . ^ אפשר שנבואה זו שולבה כאן כנבואת מעבר מחזון הישועה שבפרק י לנבואת הפורענות הכללית שבפסוק ד ואילך . ? אין בנבואה זו רמזים שלפיהם נוכל לקבוע מתי נתחברה , וייתכן שאינה אלא מובאה מחזון קדום יותר , מעין נבואתו של ירמיהו על הרועים ועל "אדירי הצאן " ( כה , לה לח . ( 1 א ] פתח לבנון ךלתיף , ותאכל אש באךזיף . הנבואה מתארת את לבנון כגן נעול , וקוראת לו לפתוח את דלתותיו לאש כדי שתוכל האש לשרוף את ארזיו . [ ב ] הילל ברוש , כי נפל ארז . בעקבות השריפה המכלה את הארזים קורא הנביא לברוש ( ובהמשך הפסוק גם ל"אלוני בשן ( " לפתוח ביללה , לקונן על נפילת הארזים ( והשווה ישעיה יד , ח ; ירמיה כב , כ . (
אל הספר