נבואה זו מתארת את הנצחון שעתיד האל להעניק לבית יהודה ( פסוקים ג , ו ) ולעשרת השבטים המכונים "בית יוסף " בפסוק ו ו " אפרים " בפסוק ז . רעיון הנצחון בא לידי ביטוי בהבטחה שבפסוק ג ,,, וניכר גם בסוף הפרק , בפסוק יב . פתיחת היחידה הזאת היא בהכרזת ה . ' "על הרעים חרה אפי ועל העתידים אפקוד" ( פסוק ג , ( ,, זוהי פנייה אל דמויות חדשות , שלא נזכרו לפני כן . ( לכך מתאימה גם הפרשה הפתוחה שלאחר פסוק ב , המורה על סיום ( . בהקשר זה נראה שהמלה "הרעים" מכוונת למלכי העמים , ולאו דווקא לשליטי יהודה וישראל ( וכך הוא הדבר גם בירמיה כה , לב לד " , הנה ךעה יצאת מגוי אל גוי ... הילילו הרעים . (" נבואת הישועה שביחידה זו מכילה אפוא שני מוטיבים : נצחון ישראל , ופורענות לגויים . המוטיב השני מגיע לשיאו בהכרזה על לחימת האל באויביו ועל מפלת ממלכות אשור ומצרים ( פסוק יא . ( סיום הנבואה בפסוק יב , מפאר שוב את הנצחון שהעניק האל לעמו . ? נבואה זו נחלקת לארבעה חלקים , שכל אחד מהם פותח בהיגד שבו מודיע האל על פעולתו , וסיומו מתאר , מנקודת מבטו של האדם את תוצאותיהם של מעשי האל . מצד אחד , למשל , מכריז האל : "ועל העתוךים אפק...
אל הספר