הברכה [טז -יז]

שיאה של נבואה זו הוא חזון הישועה , המפאר - בצד הנצחון על האויב - את שגשוג ישראל , נושא מרכזי בחזונות ישועה רבים בנבואה ובמזמורי תהלים . המסר של ברכה זו מתבלט במיוחד על רקע האיום על האויב החיצון שבפתיחת החזון ( פסוקים א-ז ? . ( הברכה היא עיקר הטעם לשמחת ציון ( פסוק ט , ( ., ובה מגיעה לשיאה תקוות הישועה והנצחון הקשורה בהופעת המלך המשיח ( פסוקים ט - ( , י , ( ובלחימת ה' באויב ( פסוקים יא-טו . ( [ טז ] והושיעם ה ' אלהיהם ביום ההוא כצאן עמו . באותו יום יושיע האל את עמו כצאן . המושא של "והושיץם" הוא "עמו , " ואין המי " ם שבסוף המלה "ןהושיעם" אלא רמז למושא "עמו . " התמונה המצטיירת כאן היא : ה' יושיע ביום ההוא את עמו כרועה המושיע את צאנו . כי אבני נזר . "אבני הנזר " הן האבנים שבכתר , שבעטרה , המציינות כאן את הנצחון שהביא ה' לישראל . נראה לנו שהפועל "מתנוססות " כמוהו כ " מתנוצצות , " והדימוי הוא של אבני הנזר הנוצצות , שהן סימן לממשל האלוהי . " אבני נזר" אלה ניצבות כאן כניגודן של אבני  אל הספר
דברי הימים הוצאה לאור בע"מ