הנבואה החותמת את חלקו הראשון של ספר זכריה היא פרפראזה של נבואת אחרית הימים בישעיה ב , ב-ד ומיכה ד , א-ה . את הרקע להשמעת נבואה זו , הצופה את נהירתם של "עמים רבים ... לבקש את ה ' צבאות בירושלם , " אפשר לתארבשתי דרכים עיקריות . האחת . זכריה , שניבא על קיום נבואותיהם של " הנביאים הראשנים , " כלל משום כך בנבואתו גם את חזון אחרית הימים הנשגב של ישעיהו ומיכה . בנסיבות שלטון פרס , שהתפרש על פני כל העולם הידוע אז , לא היה זכריה יכול לנבא על תקומת ממלכת יהודה בהנהגת מלך מבית דוד , והחזון בעל האופי האוניברסלי שאין בו מסר מדיני שימש לו תחליף לחזון אחרית ימים מדיני . השנייה : מפלתה הפתאומית של בבל ועליית פרס תחתיה גרמו לזעזוע במושגי החשיבה הדתית של בני הדור , שמצאו עצמם אזרחיה של אימפריה רחבת ידיים , שכמוה לא היתה קודם לכן . זעזוע זה גרם לתהיות וחיפושי דרך , שהובילו במקרים מסוימים לקבלת דת ישראל , מה עוד שנביאי ישראל חזו מראש את קריסתה של בבל . מכל מקום , נבואותיו של ישעיהו השני , בעיקר נו , א-ח , מתארות את קיומה של קהילת "בני הנכר הנלןים על ה' לשךתו ולאהבה את שם ה ... ' ומחזיקים בבךיתי ? . " יש ...
אל הספר