מעשה העטרות [ט-טו]

הסוסים רשות "להתהלך בארץ , " שכן כשליחי ה ' הם פועלים מכוח דברו ולא מכוח רצונם , כפי שמסתבר מן הכתוב במראה הסוסים : "אלה אשר שלח ה ' להתהלך בארץ" ( א , י . ( כמו כן אין זה ברור אם המבקשים היו כל הסוסים , או רק "האמצים . " מכיוון שיעדם של האמצים לא נזכר , פירשו רש " י , רד " ק וראב " ע , וכן חוקרים בני ימינו , שרק האמצים ביקשו לעצמם יעד כלשהו.- להתהלך בארץ . ? חוקרים אחרים מצביעים על הקושי שבפירוש זה , שכן לאחר שבקשתם התמלאה : "ויאמר לכו התהלכו בארץ , " נאמר בלשון נקבה : "ותתהלכנה בארץ , " משמע שכל מרכבה יצאה ליעדה , ואין מדובר כאן בקבוצת סוסים מסוימת . לדעת חוקרים אלה הביטוי : "ויבקשו ללכת " אינו מלמד בהכרח שהסוסים תבעו לעצמם יעדים , אלא שאחרי שאלה ניתנו להם - ביקשו רשות להתחיל במשימתם , בדומה למנהגי החצר , שהכפופים למלך אינם יוצאים למשימותיהם בטרם ישלח אותם המלך , או בטרם יבקשו ממנו לצאת לדרכם . ויאמר : לכו ! התהלכו בארץ ! זכריה היה עד ראיה ושמיעה למעמד של כנס הפמליה של מעלה . למרות שאת הבקשה ששמע הביא לא בלשונה , אלא בדיבור עקיף : "הבקשו ללכת , " ברור שבקשה זו הופנתה אל ה ' , לפיכך ג...  אל הספר
דברי הימים הוצאה לאור בע"מ