מראה המרכבות חותם את מגילת המראות לא רק בשל מקומו אלא גם בשל תוכנו , המתקשר לזה של מראה א , מראה הסוסים . בשני המראות מופיעים סוסים הנחלקים לקבוצות על פי צבעיהם , אם כי בפרקנו הם רתומים למרכבות , ומתהלכים בארץ בשליחות ה . ' במראה המרכבות יש אפוא מעין סגירת מעגל , אם כי ברור שזו אינה חזרה מדויקת אל נקודת המוצא אלא היא מתייחסת רק לתופעה החיצונית של הסוסים המתהלכים בארץ . חזרה זו נועדה להביע מסר חדש בשרשרת המסרים של המראות , אך זהו מסר שקשה להבינו , ומראה המרכבות הוא הסתום שבמראות זכריה . במו במראה הקודם אין בו כל רמז לאירועי התקופה ואישיה , ושמות כגון ישראל , יהודה וירושלים , או עמים אחרים , אינם נזכרים בו . אך בעוד שבמראות הקודמים , שאף אותם קשה להבין לאשורם , היה תמיד רמז לנושאם הכללי , שאותו אפשר היה לפרש בדרך זו או אחרת , הרי בפרקנו חסר לחלוטין רמז מעין זה , וסיום המראה בהודעה שהסוסים יצאו לארץ צפון כדי להניח בה את רוח ה ' אינו מסייע כלל להבנתו , משום שרוח ה ' יכולה להיות רוח חסד , המשפיעה רוב טובה או רוח רעה , המביאה עמה פורענות . ? עם זאת משתמעות כמה אפשרויות מקווי הדמיון והשוני בי...
אל הספר