[ יא ] ואען ואמר אליו : מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה . תחילתה של פיסקה זו- בשאלת זכריה על משמעות שני הזיתים- יכולה להתפרש כהמשך לסיומו של פסוק י , כלומר : לאחר שקיבל הסבר על שבעה נרותיה של המנורה ביקש זכריה הסבר גם לשני הזיתים שמימין למנורה ושמשמאלה , שנזכרו לאחר הנרות . [ יב ] ואען שנית ואמר אליו : מה שתי שבלי הזיתים אשד ביד שני צנתרות הזהב , המריקים מעליהם הזהב ' . ? שאלה זו לא זכתה למענה , כפי שמצאנו גם במראות אחרים , ועל כן חזר עליה שנית , אך בהרחבה . " שני הזיתים " הפכו "שתי ש 5 לי הזיתים ? . " כלומר שני ענפי זיתים , שעליהם ופרןם מתפצלים מזה ומזה בשיבולים , הנמצאים ליד " ) אשר ביד ( " "שני צנתרות הזהב , " כלומר צינורות להעברת "הזהב , " הוא שמן הזית הזך , שצבעו כצבע הזהב " ) המריקים מעליהם הזהב , (" או קישוטים , עיטורים בדמות צינורות . הרחבה זו מלמדת שזכריה קיצר בתיאור הזיתים בפסוק ג והמשיך על דרך הקיצור גם בניסוח שאלתו בפסוק יא . יש חוקרים המפרשים שזכריה לא זכה למענה משום שלא ניסח כהלכה את שאלתו הראשונה . [ יג-יד ] ויאמר אלי לאמר : הלוא ילעת מה אלה ? ואמר : לא , אד...
אל הספר