מאחר שמבחינה ספרותית קובץ זה אינו מהווה מקשה אחת ניכרים הבדלים רבים בין מרכיביו השונים . אחד ההבדלים הללו קשור בהנהגה האלוהית . רק בחזון הפתיחה מתואר המעשה האלוהי כמעשה של ישועה שגם בני ישראל שותפים לה ; וכך חזון זה מעלה על נס את הנהגת המלך המושיע שבאחרית הימים , הוא ה " משיח " כפי שנתפס ביהדות לדורותיה ( ט , ט , יג -טז . ( שאר החזונות שבקובץ מתעלמים מדמות המלך לחלוטין ( י , ג ; יא , יז ; יג , ב-יד , כא , ( או מצניעים את חלקו באירועים העתידיים ( יב , ה י ? . ( ההבדל אחר קשור בהנהגה הרוחנית של העם . בכמה מקומות אנו מוצאים תוכחה ל"רועי" העם ( י , ג ; יא , א-ג , ( ובחזון אחר מושמעת הציפיה שלאחר הישועה משמים לא יהיה עוד מקום לנבואה ( יג , ב-ו . ( אמנם הביקורת המוטחת בנביאים המתעים את העם רווחת ביותר בספרות הנבואה של ימי בית ראשון , אך נראה שרעיון ביטול הנבואה הוא ביטוי קיצוני במיוחד לביקורת זו . ? העניין המרכזי בחזונות אלה הוא הסערה העתידה לאחוז בממלכות העולם ולהפילן . הציפיה לאירוע קוסמי זה מובעת בפתיחת קובץ הנבואות ( ט , א ז , ( במרכזו ( יב , ב ו , ( ובסיומו ( יד , א -ג , יב-טו . ( הפתיח...
אל הספר