שאלה קשה היא לאיזו תקופה יש לייחס את הנבואות הכלולות בפרקים ט-יד . זמן חיבורם של הפרקים יב ; יד מוטל בספק , שהרי פרקים אלה מדברים על כל אומות העולם בלי לדייק בזהותן . אפשר לומר רק ששני חזונות אלה מניחים מראש שירושלים בנויה ומאוכלסת ושקיים פער בין יושבי העיר מזה ובין אנשי מחוזות השדה ביהודה מזה . ונראה שהדבר מעיד על כך שנבואות אלה חוברו זמן רב אחרי פעילותו של נחמיה , שבזמן כהונתו כפחה 432-445 ) לפה " ס ) בנה את חומות העיר ועיבה את אוכלוסייתה באנשים ממחוזות השדה ( נחמיה ג , א ז , ה ; יא , א-ב . ( ומכיוון שקשה להניח שהניגודים בין שתי קבוצות האוכלוסיה התעוררו כבר בימיו ( ותעיד הברכה שבפי אנשי המחוזות ליושבי ירושלים , נחמיה יא , ב , ( מסתבר שזמן רב מפריד בין אירועים אלה ובין הנבואות שלפנינו . נראה שאין אנו יכולים לדייק יותר מבחינה כרונולוגית ; כל תאריך שאחרי שנת 400 לפה " ס עשוי להתאים . ? קשה אף יותר לקבוע עמדה בעניין הפרקים ט-י . בחזונות שבהם יש סממנים הרומזים אולי לימי בית ראשון : בצד יהודה נזכרים בהם אפרים , בית יוסף ( ט , י , יג ; י , ו , ז , ( מצרים ואשור ( י , י , ( ערי פלשתים ( ט , ...
אל הספר