פרקים ט-יד שונים בתכלית בצביונם הכללי , ברקעם , בתוכנם ובלשונם מפרקים א-ח . פרקים א ח דנים בנושא מוגדר , הוא בניין המקדש , ורקעם ההיסטורי אף הוא תחום ומוגדר לימי שיבת ציון ( שנת 521 לפה '' ס ואילך . ( השליט ביהודה היה אז זרובבל הפחה מטעם מלך פרס , ולצדו כיהן יהושע בן יהוידע הכהן הגדול . ייעודו של זכריה בפרקים אלה הוא לעודד את שני המנהיגים לבנות את בית המקדש , ולכך מוקדשים כל שבעת הפרקים הראשונים . בפרק ח , החותם את חטיבת הפרקים הראשונה , בא חזון המפאר את ירושלים ( ח , ב-כג . ( חזון זה מעוגן היטב במציאות ההיסטורית של פרקים אלה , שכן ההבטחה "שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלם " ( פסוק ג ) מתקשרת לבניית המקדש שבו ישכון האל ( והשווה שמות כה , ח . ( מתיאור ירושלים כאן מסתבר שהעיר היתה אז ריקה מאדם . ? התמונה ההיסטורית שונה לחלוטין בפרקים ט-יד : לא זו בלבד שאין בהם זכר לבניין בית המקדש , אף לא במבט לאחור , אלא שעובדת קיומו של בית המקדש היא מובנת מאליה . זרובבל אינו נזכר כלל בפרקים ט יד , גם במקומות שבהם יש רמזים לבית דוד , הכהנים אינם ממלאים אותו תפקיד מרכזי שממלא יהושע הכהן הגדול בחלק הראשון ש...
אל הספר