חטיבת המראות בספר זכריה שונה מתופעת המראות אצל נביאי בית ראשון , הן מבחינת ריבוי המראות וריכוזם בחטיבה אחת , הן מבחינת מאפייניהם . המראה ( או המחזה , החיזיון ) כשלעצמו הוא תופעה נבואית קדומה . כך למשל מוסברת בבמדבר יב , ו דרך התגלותו של ה י לנביא : "במךאה אליו אתוךע בחלום אדבר בו . " גם לאברהם וליעקב מגלה ה ' את דברו "במחזה " ו"במךאת הלןלה" ( בראשית טו , א ; מו , ב , ( וזכורים דברי בלעם , המעיד על עצמו : "אשר מחזה שדי ילזזה / נפל וגלוי עינים " ( במדבר כד , ה , טז . ( מכאן גם כינוייו הקדומים של הנביא : "רואה " ו " חוזה . " אך למרות שבשמואל א ט , ט נוספה הערה , המבהירה : "כי לנביא היום יקןךא לפנים הראה , " הוסיף לההתקיים גם בנבואה הקלאסית המךאה כאמצעי נבואה , והוא הדין בכינויים "רואה " ו " חוזה . " כך למשל רואה עמוס חמישה מראות ( עמוס ז , א-ט ; ח , א-ג ; ט , א ) וכהן בית אל מכנהו "חזה" ( ז , יב . ( ישעיהו נוזף בשומעיו , "אשר אמרו לראים לא תךאו , ולחזים לא תחזו לנו נכחות " ( ל , י , ( ואף יחזקאל מצטט את שומעיו , המכנים את נבואתו "חזון" ומגדירים את פעילותו הנבואית בפועל חז " ה ( יב , כז . ...
אל הספר