היחידה הנבואית השלישית מתחילה בפתיחה שבפסוק י ומסתיימת בפתיחת הנבואה הבאה בפסוק כ . הבעיה העיקרית באפיון נבואה זו היא היחס בין שני חלקיה : פסוקים י-יד , שעיקרם "העם הזה ... טמא הוא , " ופסוקים טו-יט , שעיקרם "מן היום הזה אברך . " רותשטיין , שבעקבותיו הלכו רוב המפרשים , ראה בשני החלקים הללו יחידות נבואיות נפרדות . הנימוקים שהעלה לכך הם : ו . הרצף . כל קטע כמו עומד בפני עצמו . בראשון מדובר על העם בגוף שלישי , ולעומתו בקטע השני הפנייה אל העם היא בגוףשני . הראשון מסתיים בקביעה שהעם טמא , השני משווה בין המצב עד עתה למצב בעתיד , ושיאו בהבטחת ברכה מיום ייסוד הבית . אין כל קשר מפורש ביניהם ; . 2 האווירה . קשה להעלות על הדעת שחגי יכנה את העם , שזה עתה הצליח להפיח בו התלהבות לעבודת הקודש , עם טמא , והרי זה גזר דין חמור ביותר ; . 3 סדר הזמנים . ראשית , אין זה ברור לאיזה יום מכוון "מן היום הזה " בפסוק טו . שנית , אנו חוזרים כאן לימים ראשונים של טרם בנייה ( פסוקים ט - ^ יז , ( דברים השייכים לראשית נבואתו של חגי . ולבסוף , הנחת היסודות מאוחרת מדי : הלוא כבר לפני שלושה חודשים החלו במלאכה ! ? פתרון הק...
אל הספר