מקומם של חגי , זכריה ומלאכי בסוף קובץ תרי עשר - וקובץ נביאים שבתנ " ך - הקנה להם מעמד של "סוף נבואה " גם במשמעות תיאולוגית : "משמתו חגי זכריה ומלאכי נביאים האחרונים פסקה רוח הקודש מישראל" ( תוספתא סוטה פרק יג , משנה ב . ( והמדרש מוסיף ואומר.- "מה בנימין אחרון לכל השבטים , אף ירמיה אחרון לכל הנביאים . לא כבר נתנבאו אחריו חגי זכריה ומלאכי ? ר ' אלעזר ור ' שמואל בר נחמני : כבר היתה הנבואה פקודה בידו ( ונמסרה ) ביד חגי זכריה ומלאכי" ( פסיקתא דרב כהנא , קט"ז ע"א . ( כלומר , לאחר שנאמר שירמיהו היה הנביא האחרון , מקשים על האומר כך : וכי לא נתנבאו אחריו חגי זכריה ומלאכי ? והוא משיב : לא , כי נבואתם היתה מסורה ביד ירמיהו , והוא העבירה לעם מאוחר יותר באמצעות חגי , זכריה ומלאכי . הדברים הללו מתאימים להשקפת חז " ל , האומרת שרוח הקודש היא מן הדברים ש " המקדש האחרון היה חסר מן הראשון" ( ירושלמי תענית ב , א ; בבלי יומא כא ע " ב . ( מבחינה היסטורית אין חז " ל מכוונים לימי דריוש , אלא לסוף שלטון פרס ( סדר עולם רבה פ " ו ; וראה דברי אורבך ? . ( בחקר המקרא נשמעה דעה דומה . ידועים דברי ולהאוזן , שעם הופעת...
אל הספר