הפרק מתחלק לחמש פיסקאות , שכל אחת מהן דנה בעניין מוגדר : בגורלו של עם או של ממלכה מסוימת . הפיסקה הראשונה דנה ביהודה ( פסוקים א-ג , ( השנייה בערי הממלכה של ארץ פלשתים ( פסוקים ד-ז , ( השלישית במואב ובעמון ( פסוקים ח-יא , ( הרביעית בכושים ( פסוק יב , ( והחמישית והאחרונה בנינוה בירת אשור ( פסוקים יג-טו . ( [ א - ג ] נושאה של פיסקה זו הוא קריאת הנביא לרשעים ביהודה לשוב ולבקש את ה ' כדי שיינצלו מן הפורענות הקרבה ובאה ביום כעסו של ה . ' [ א ] התקוששו וקושי הגוי לא נכסף . פרשנים רבים התחבטו במשמעות הפועל הכפול , הבא בשני בניינים בצורת הציווי : " התקוששו וקושו . " רבים מהם נטו לפרש פועל זה מלשון לקושש עצים , כלומר : התאספו . בתרגום יונתן אנו מוצאים : "איתכנשו ואיתו ואתקרבו" = ) התכנסו , בואו והתקרבו , ( אך היו גם מפרשים שגזרו את הפעלים משורשים אחרים , כמו קש"ש ( קשיש = זקן , ( ופירשו אותם כקריאה לקהל להשכיל , להיות כמו הקשישים , הזקנים החכמים והמשכילים . יש מפרשים שתיקנו את הטקסט ל"התבוששו ובושי , " בהסתמכם על חציו השני של הפסוק , "הג 1 י לא נכסף , " שפורש כעניין של בושה ( שפניו לא הכסיפו , ה...
אל הספר