בכותרתו של הפרק נאמר : "תפלה לחבקוק הנביא , " אך השם "תפלה" אינו מגדיר במדויק את הסוג הספרותי שאליו הוא משתייך , שכן שם זה מציין במקרא סוגים שונים של יצירות ספרותיות , ואינו מיוחד לסוג ספרותי מסוים . נראה ש"תפלה" זו היא מזמור קינה , הגדרה המשתמעת גם מהמשך הכותרת י "על שגיונות " ( ראה להלן בביאור . ( אך אין זו קינת יחיד , אלא קינה לאומית . השוואת הפרק למזמורים בספר תהלים המסווגים כ"קינות לאומיות " מראה שאין הוא שונה מהם במבנהו ובמוטיבים שבו . המזמורים עד , עז ופט , שהם מן הבולטים שבסוג ספרותי זה , מקוננים על המצב בהווה וקוראים לאל לבוא לעזרת עמו . לעתים משובץ בהם הימנון המפאר את גבורות ה ' , או רמיזה אליהן , שתכליתו לעמת את העבר המפואר עם ההווה , להדגיש את הניגוד שביניהם ולעורר את האל להופיע עתה , כבעבר , במלוא גבורתו . במזמורים אלה מצוטטים הימנונות מן השירה העברית הקדומה , והמזמורים מד ועט , שאף הם שייכים לסוג זה , מזכירים את גבורות ה ' שלא באריכות . ? חבקוק ג שייך לסוג מזמורי הקינה המצטטים הימנונת שבח לה ' , אלא שבו היקף ההימנון הוא גדול ביותר בהשוואה לקינה : לעומת מזמור עד , המכיל 23...
אל הספר