סגנונו של הספר הוא סגנון השירה המקראית הקלאסית ומצויים בו רוב האמצעים המשמשים בפרקי השירה ובפרקי הנבואה שבמקרא . עם זאת יש בסגנונו של נחום ייחוד מסוים , אף על פי שהוא מרבה לשאול מנבואותיהם של נביאים אחרים , כשם שנביאים אחרים שאלו ממנו . נחום השתמש בצירופי לשון רבים שמצא לפניו מן המוכן , במיוחד בספרי התורה ובנבואות ישעיהו והושע ( ראה עליהם בפירוט בביאור . ( יותר מכל נביא אחר הצטיין בתיאורי קרבות , חזותיים ושמיעתיים כאחד : תיאור הצבא השועט ברחובות נינוה ובחוצותיה הוא אחד הציורים המופלאים בשירה המקראית . גם שפע של דימויים מאפיין את נבואת נחום : דימוי המבצרים לתאנים הבכורות , דמוי פקידי אשור לארבה , דימוי הרכב ללפידים וברקים , דימוי השעבוד למוטות ועול , דימוי האמהות ליונים הומות , ועוד . גיוון רב נמצא אף בחרוז ובתקבולת : לצד החרוז הדו צלעי השגור נמצאים גם חרוזים תלת צלעיים , כגון : בזו כסף בזו זהב / ואין קצה לתכונה / כבד מכל כלי חמדה ( ב , י ;( וכן : "הנה עמך נשים בקךבך / לאיביך פתוח נפתחו שערי אךצך / אכלה אש בריחיך" ( ג , יג . ( ויש גם חרוזים ארבע צלעיים , כגון : " גוער בים ויבשהו וכל הנה...
אל הספר