התפילה בנויה משני בתי שיר השווים באורכם ( יד-טו ; טז-יז . ( הבית הראשון , המכיל ארבע שורות והכתוב ברובו במקצב הקינה , ( 2 : 3 ) קשור בתמונת הרועה , המרעה והצאן , תמונה המובילה לאזכור יציאת מצרים , הקשורה אף היא ( בכתובים אחרים ) לתמונת הרועה ועדרו . בית זה כולל בקשות להתערבותו בדרך פלא של ה ' בהיסטוריה האנושית למען החזרת ישראל אל נחלתו שאבדה לו . בבית השני , שאף הוא מכיל ארבע שורות , מייחל המתפלל שהעמים יבושו מגבורתם נוכח נפלאות ה ' לעמו , הנזכרות בבית הראשון . יש סימטריה מסוימת בין שני חלקי התפילה , הקשורים זה לזה לא רק בתוכנם , כאמור , אלא גם במוטיבים הספרותיים שבהם ובצלילי לשון דומים : הבית הראשון פותח בשורש רע"ה : " רעה עמף , " ומסתיים בפועל משורש רא " ה : " אראנו נפלאות ;" והבית השני , המדבר על הגויים , פותח ב " יךאי " ( מן רא " ה ) וחותם ב " ףךאר ( מן יר"א : ( ראיית נפלאות ה , ' שיושיע את עמו , תביא את הגויים ליראה אותו . ? בנבואה זו אנו מוצאים מוטיבים הקרובים לנבואה שבפסוקים ח-י ( מוטיב הראייה ומוטיב הבושה-פסוקים י , טו , טז . ( אפשר למצוא גם קשרים אסוציאטיביים ביניהן בשיכול אות...
אל הספר