פסוקים אלה הם יחידה נבואית שירית , שיש בה אחדות ספרותית . על כך יעידו המוטיבים החוזרים ונשנים בשלושת הפסוקים : פסוק ח - איבתי ; ה' אור לי פסוק ט - יוציאני לאור ; אךאה בצךקתו פסוק י - איבתי ; ותךא , עיני תךאינה נוסף על כך בא שם ה ' בשלושת הפסוקים : "ה' אור לי " ( פסוק ח , ( "זעף ה ' אשא " ( פסוק ט ) ו"איו ה ' אלהיך " פסוק י . ( פסוק יא אינו שייך ליחידה שירית זו , מכיוון שאין מדובר בו באויב ובמצוקה . ? הנבואה נסמכה לקודמתה בגלל קשרים אסוציאטיביים , הבאים לידי ביטוי במלים חוזרות : "לי " ( פסוקים א , ח ;( "ןהשפט " ( פסוק ג ) - "משפטי " ( פסוק ט ;( "אןבי " ( פסוק ו ) - "איבתי" ( פסוק ח ;( "עתה תהיה " ( פסוקים ד , י ? . ( הדובר בנבואה זו מזהה את עצמו , בדומה לדובר בתפילות רבות במקרא , כ " אני " ( ואולי ה " אני " כאן הוא "אני" קיבוצי , והדובר הוא העם כולו . ( הוא נמצא במצוקה " ) נפלתי (" מחמת "זעף ה "' ( פסוקים ח , ט ) והוא פונה אל אויבתו וקורא לה לא לשמוח למפלתו , שכן הוא מלא ביטחון שגורלו יתהפך : הוא יקום מנפילתו , יצא מאפלה לאורה ( פסוק ט , ( ואילו היא תהיה למרמס , תושפל ותדוכא ( פסוק י . ...
אל הספר