יחידה נבואית זו בולטת במבנה הסימטרי ; באנאפורה ( חזרה בפתיחות ) של הפועל " והכרתי ) " פסוקים ט , י , יא , יב ;( בריבוי הפעלים בצורת עבר בתוספת וי"ו ההיפוך : "והאבךתי " ( פסוק ט , ( "והרסתי " ( פסוק י , ( "ונתשתי , " " והשמךתי" ( פסוק יג " , ( וץש י יתי " ( פסוק יד ;( וכן בחרוז חוזר של שם עצם בתוספת כינוי הקניין לנוכח בכל צלע , למעט סוף פסוק יא ופסוק יד . אך למרות בהירות סגנונו אין תוכנו של הקטע ברור וחד משמעי , שכן אין הכתוב מפרש אל מי מופנית הנבואה . ? המחלוקת בין הפרשנים והחוקרים בדבר מושא הנבואה יסודה במתח שבין חמשת הפסוקים הראשונים שבקטע ( ט-יג ) ובין הפסוק המסיים ( יד . ( אם נאמר שבפסוקים ט-יג צופה הנביא את עונשו של ישראל , נתקשה בפירוש הקשר בינם לבין פסוק יד , המדבר על עונש לגויים . ואם נאמר שכל הנבואה מופנית אל "הגוים אשר לא שמעו , " הרי תיאור השמדתה של עבודת האלילים מזה והחזון "ןלא תשתחוה עוד למעשה זך ךו מזה אינם מתאימים לנבואה המכוונת לגויים . נראה שהקטע כולו מופנה אל החברה היהודאית , והמונח "גוים " שבפסוק יד , אפשר שהוא מכוון לאותם גוים שבעם "אשר לא שמעו " בקול ה . ' בהמשך דב...
אל הספר