נבואה זו נסבה על השלום , שבשורתו קשורה ב " שכער , רעים ושמנה נסיכי אךם" ובפעילותם . תוכן הבשורה הנבואית של פסוקים אלה , ואף שייכותה למיכה , נתונים במחלוקת שמקורה בגישות השונות לתיחום הקטע ולמשמעותו . יש מפרשים האומרים ששיר שלום זה הוא חלק בלתי נפרד מן הפסוקים הקודמים לו ( א-ג , ( והוא מתאר את המצב העתיד לשרור בימיו של המושל מבית לחם ; ואילו אחרים סבורים שזוהי יחידה נבואית העומדת בפני עצמה ללא קשר לפסוקים שקדמו לה . ונראית לנו סברת האחרונים , משום הסיבות הבאות : א . הביטוי בפסוק ג "עד אפסי ארץ" מלמד על סיום קטע , שהרי אין הדעת נותנת שלאחר ההודעה בדבר גבולות השפעתו של המושיע , שיגיעו עד קצות תבל , ישוב הנביא לתאר מצב שבו יבואו האשורים "בגבולנו" ( פסוק ה ) ויוכו תודות לקואליציה צבאית ; ב . בפסוקים א-ג נאמר , שהמושל ( בלשון יחיד ) יקום ויושיע את ישראל "בעז ה' בגאון שם ה ' אלהיו " ( פסוק ג , ( ואילו בפסוקים ד-ה מדובר בברית נגד הפולש האשורי , שתקום ביוזמת העם או ביוזמת שבעה רועים ושמונה נסיכים ; ג . בפסוקים א-ג פונה הנביא בגוף שני יחיד אל בית לחם ומדבר על המושל שבאמצעותו תתגשם מלכות ה' בארץ ...
אל הספר