בנבואה זו יוצא מיכה נגד הנביאים המתעים , הבאים להרגיע את העם בדברי שלום-אך רק אם דואגים להשביע את רעבונם , ולא - הם קוראים למלחמה . תיאור דמותם ומעשיהם הוא בהכרח חד צדדי ומגמתי , כמובן . ואילו תיאור עונשם מפורט יותר מזה של האחראים על המשפט בנבואה שקדמה להם , ובסופו מעמיד מיכה את עצמו לעומתם כנביא האמת , שרוח ה' שורה עליו "להגיד ל ! עקב פ \!) עו ולישראל חטאתו ? . " גם נבואה זו קשורה לקודמתה בקשר של מוטיבים ואסוציאציות , הבא לידי ביטוי במלים החוזרות ונשנות "עמי " ( פסוקים ג , ה ) יץקב , ישךאל ( פסוקים א , ח ;( השורש ענ"ה ( פסוקים ד , ז ) ומוטיב האכילה ( פסוקים ג , ה . ( [ הן הנביאים המתעים את עמי , הנשפים בשניהם וקראו של 1 ם וא ^ ר לא יתן ע !? פיהם וקדשו ע ^ יי מלחמה . מיכה מאשים את מתנגדיו הנביאים בהתעיית העם בנבאם לו טובות " ) שלום (" כדי למצוא חן בעיניו . הוא אינו שולל את מקור נבואתם ואינו טוען , כפי שטען ירמיהו כמאה שנים אחריו , כי ה לא שלחם ( ירמיה יד , יד ; כח , טו ; כט , ט ;( הוא רק מתריע על כך שנביאים אלה מעלו בתפקידם למען בצע כסף , כפי שנאמר להלן : "ונביאיה בכסף יקסמו " ( פסוק י...
אל הספר